ליאת פיליפסון

המוטו של ליאת הוא חופש. לא כזה שבורח כדי להתמלא, אלא חופש פנימי שמאפשר להיות מי שאנחנו באמת, לא משנה היכן אנחנו נמצאים, שם החופש. זהו לא סלוגן עבורה, אלא דרך חיים. המסע שלה התחיל בפצע שקט שאף אחד לא ראה. הוריה התגרשו, אביה הביולוגי נעלם, והיא, ילדה קטנה שלמדה מהר מאוד שככל שתהיה טובה בלימודים, מצטיינת בריקודים או בכל דבר אחר שהיא עושה, אף אחד לא יעזוב אותה. אסטרטגית הישרדות של ילדה קטנה, שהולידה מנגנון שלם של ציונים, קריירה, הישגים ומטרות. על פניו, חיים מושלמים על הנייר, אך בפנים, משהו שלא מצליח לנוח, מנותק מעצמו. בגיל 30, כאשר עולם התאגידים שחק אותה, היא גילתה את היוגה. שם, בשוואסאנה– בתנוחת ההרפיה הסופית, קרה משהו שהיא לא ידעה שאפשרי עבורה. דמעות זלגו והיא פגשה את עצמה לראשונה, בלי הרעש, בלי הקולות, פשוט את עצמה החופשייה. כך התחילו עשרים שנות חקירה, תרגול והוראה של יוגה, הקשר העמוק והעתיק בין הגוף, הנפש והמיינד. לפני כחמש שנים, הספר של פריידי מרגלית ״גן עדן זה כאן״ הגיע לידיה, ובעיתוי המדויק בו היתה זקוקה לו יותר מכל, ליאת גמעה אותו ביום אחד וידעה שהיא חייבת להכיר את פריידי וללמוד ממנה את רזי השיטה. היא מיד נרשמה ללימודי המטאיזם במרחב מודעות, למדה, ועבדה עמוקות על עצמה והתפתחותה. וכמו שידעה, עוד באותו רגע בו קראה את הספר, היא אכן עשתה את כל מסלול הלימודים, הפכה למטפלת ובהמשך גם למנחה, וכיום היא פה, שותפה בבית, גאה ושמחה להיות חלק מצוות המנחים של מרחב מודעות, להוביל אנשים בתהליכי העומק, בדרכם אל החופש של עצמם, חיים של רווחה, משמעות והנאה.