נורית כהן

המוטו של נורית הוא לחיות מתוך תשוקה והנאה, ובכך לקבוע את גורלנו. נורית מעצבת סביבה וקיימות. חיה באושר ובאינטגרציה בין חייה הפנימיים והחיצוניים.
אך לא כך היה הדבר תמיד.

כילדה מתארת נורית את חייה בתוך בועה פנימית מוקפת בעולם דמיוני נפלא ומעצים. אך עולם זה היה נפרד ומבודד מזה החיצוני. תחושת חוסר השייכות לסביבה הלכה והתעצמה בשנות בגרותה וכל ניסיון לסנכרן בין העולם הפנימי העשיר ובין זה החיצוני, עלו בתוהו. נורית חקרה במשך שנים מדיטציות שונות, שיטות לימוד, אך השקט הנפשי , תחושת המלאות והשייכות היו ממנה והלאה..
עם השנים היא הגשימה והצליחה בתחומים רבים בחייה, היא נישאה לאהוב לבה, הקימה את העסק המצליח ובעל חזון הקיימות, ילדה את שני בניה, אך הריקנות עדין חלחלה…

כאשר הגיעה למרחב מודעות והתוודעה אט אט לשיטת המטאיזם, לדבריה "היא מצאה את ביתה הרוחני". הבית שלימד אותה שאת החסר המהותי שום דבר חיצוני לא יוכל למלא, שיטת המטאיזם נתנה לה את הכלים להתבונן לתוך נסכי תודעתה ולגלות רבדים נסתרים שחמקו מעיניה. בתוכה.
לראשונה בחייה היא מצאה את השייכות אותה חיפשה. לא בשום מקום רחוק, לא בשום דבר חיצוני. פשוט מעצם היותה.

היה זה שלב מהותי בדרך של נורית, אך עוד נכונה לה התמודדות לא פשוטה. לפני תקופה לא ארוכה היא חלתה בסרטן. חדורת מוטיבציה ואמונה בעצמה, היא החליטה לטפל בתאים הסרטניים באמצעות הכלים התודעתיים שזה עתה למדה. המון נחישות נדרשה לה לעמוד מול הרופאים האונקולוגיים ולהתעקש על ריפוי תודעתי, התעקשות לרפא מן הפנים אל החוץ, ולא ההפך.
וכך בדיוק עשתה. באמצעות אמונה, עבודה פנימית וכוחה הבלתי נתפס של התודעה ריפאה את עצמה והבינה את כוחה של הבחירה. את ההשפעה המידית שלה על הגוף והחומר.

ברגע זה נורית הבינה שלא רק בית היא מצאה, אלא את שליחותה הבאה. וכך המשיכה בהעמקת הלימוד והכלים הטיפוליים, הפעם מתוך רצון להפיץ את הבשורה ולסייע לאנשים רבים נוספים להחזיר את הכח לעצמם ולנהל חיים בריאים, שופעים ומלאי אהבה.