עבודה זו עוסקת בהשוואה בין שיטת “חיבור למודעות־על” לבין תפיסת המטאיזם, דרך מסע אישי של ריפוי, שינוי והתפתחות תודעתית.
הגעתי למרחב מודעות מתוך משבר אישי, רגשי וכלכלי עמוק. למרות קריירה מצליחה כאחות וכקצינה בצבא, ובהמשך בעולם ההייטק, חוויתי תחושת קושי, דחייה וחוסר סיפוק עמוק. דרך העבודה במרחב מודעות התחלתי להבין כי איני קורבן של המציאות, אלא יוצרת פעילה של ההולוגרמה של חיי.
במהלך השנים עברתי תהליכים עמוקים של זיהוי רטטים כמו דחייה, נטישה, קורבנות וחוסר גבולות, והבנתי כיצד הם משתקפים במערכות היחסים, במשפחה ובחיי המקצועיים. דרך ההתמרות והשינוי התודעתי השתנתה מציאות חיי באופן משמעותי – בריאותי השתפרה, מערכות היחסים נרפאו, חוויתי שפע כלכלי והגשמה מקצועית.
בחלקה השני של העבודה נערכת השוואה בין המטאיזם לבין שיטת “חיבור למודעות־על”. שתי השיטות עוסקות בעבודה עם תדרים, אנרגיה ותודעה, ורואות במציאות השתקפות של העולם הפנימי. שתיהן משתמשות בכלים אנרגטיים ומציעות אפשרות לריפוי ולהתמרה.
עם זאת, העבודה מדגישה הבדלים משמעותיים בין השיטות. “חיבור למודעות־על” מבוססת על תדרים מתוקשרים המועברים דרך הקלטות מסוימות, בעוד המטאיזם משלב חקירה תודעתית עמוקה, פרוטוקולים מובנים ועבודה עם גלי גמא.
המטאיזם נתפס בעיניי כשיטה נגישה, ברורה ומעשית יותר, המאפשרת לאדם להבין לעומק את מקור החסימות והרטטים שמנהלים אותו, ולא רק לקבל הקלה אנרגטית זמנית.
מסקנת העבודה היא כי שתי השיטות עוסקות בריפוי ובהרחבת המודעות, אך המטאיזם מציע עבורי תהליך שלם ומעמיק יותר, המחבר בין תודעה, רגש, גוף וחיי היומיום באופן ישיר ומעשי


