יש רגע מתסכל במיוחד שבו אתם כבר יודעים. אתם מזהים את הדפוס, מבינים מתי הוא התחיל ויכולים להסביר היטב מדוע אתם מגיבים כפי שאתם

קל להרגיש מחוברים כשהכול שקט: במדיטציה, בסדנה או מול ספר שמעורר מחשבה. אבל המבחן האמיתי מגיע אחר כך, בחיים עצמם: בשיחה טעונה, באתגר זוגי

בתור מישהו שהבטחון העצמי שלו היה ברצפה, לא האמין בעצמו והתבייש מהצל של עצמו, תאמינו לי שאני יודע איך זה מרגיש, רק לרצות להיעלם.

יש מאתנו שעדין מכורים לאשליה… אקס מיתולוגי, פנטזיית ילדות או סתם “בלתי מושג” כזה או אחר. אבל ברגע שמסכימים לשחרר את האשליה, להתמסר לדבר

קארל יונג מכנה את האישיות המוחצנת שלנו פרסונה. מסיכה בלטינית. הדרך בה אנו נוהגים להציג את   עצמנו – זה סוג של מסיכה המורכבת מגינוני

אם אתם תוהים מה אתם הולכים לעשות עם החיים שלכם ועוברות בכם מחשבות מטרידות על העתיד, זה בדיוק המאמר עבורכם. לא פעם זה מרגיש

מכירים את זה שאתם משוטטים להנאתכם באחת מהרשתות החברתיות, מרגישים שכולם שם מחייכים, מאושרים, מצליחים, עפים על עצמם ועל העולם, ורק אתם לא?! וזה

עצמו את העיניים ודמיינו שאתם נמצאים בחופשה על החוף בהוואי. ברקע יש בריזה מלטפת, מוזיקה נעימה ורחש גלים מרגיע. אתם לוגמים לגימה נוספת ממיץ

התנ”ך בראי המטאיזם אני לא אשכח את הפעם הראשונה בה נתקלתי בקריאתה של פריידי, מייסדת תפישת המטאיזם, קריאה שעוררה בי התנגדויות ופחדים רבים. “מי

מחקרים מראים שיותר ממחצית הנשים מחזיקות בפנטזיות הקשורות בהתמסרות, הכוללות קשירות, הצלפות ואף אונס. בתקופה בה הטרדה מינית הפכה לנחלת הרוב, הכיצד נשים בכל