עבודה זו עוסקת בהשוואה בין שיטת אלבאום לבין תפיסת המטאיזם, דרך מסע אישי של אובדן, ריפוי והתפתחות מקצועית ותודעתית.
מאז ילדותי נמשכתי לעולמות הנפש והרוח ולשיטות שונות של טיפול והתפתחות, ביניהן קבלה, ימימה, NLP ושיטת אלבאום. במהלך חיי, ובעיקר בעקבות מחלתו ופטירתו של בן זוגי גיא, נפתח עבורי מסע עמוק של חקירה פנימית וחיבור לעולמות התודעה והרוח.
רגע משמעותי במיוחד התרחש בשבוע האחרון לחייו של גיא, כאשר חווינו יחד תהליך עמוק של מעבר ותודעה. דרך החיבור למרחב מודעות ולפריידי מרגלית נחשפתי לעבודה עם גלי גמא וליכולת לראות את השפעת התודעה והאנרגיה באופן ממשי. החוויה הזו יצרה בי ידיעה עמוקה שיש כאן אמת משמעותית עבורי.
בהמשך עברתי את מסלולי הלימוד במרחב מודעות – חדר כושר, כ״ח, מנהיגות וקורס המטפלים – ובמהלך השנים למדתי לזהות דפוסים, שיקופים ורטטים עמוקים, ובעיקר לקחת אחריות על המציאות שאני יוצרת.
בחלקה השני של העבודה נערכת השוואה בין שיטת אלבאום למטאיזם. שתי השיטות רואות באדם מערכת שלמה שבה גוף, רגש ותודעה קשורים זה בזה, ומתייחסות לסימפטום כשער לחקירה עמוקה יותר.
עם זאת, שיטת אלבאום פועלת בעיקר דרך הגוף, התנועה, הוויסות והחוויה התחושתית, ומתאימה במיוחד לילדים ונוער. המטאיזם, לעומת זאת, פועל דרך התודעה, השיקופים, מודל היהלום ותהליכי ההתמרה.
העבודה מדגישה כי שתי השיטות משלימות זו את זו. אלבאום מאפשר עבודה גופנית וחווייתית, ואילו המטאיזם מאפשר חקירה תודעתית עמוקה ושינוי פנימי היוצר מציאות חדשה.
מסקנת העבודה היא כי השילוב בין שתי הגישות מאפשר מרחב טיפולי שלם, המחבר בין גוף, תודעה, רגש ורוח, ומוביל לריפוי, צמיחה והתפתחות אישית



